גּוּהַרְקָא

גּוּהַרְקָאI f. (a corrupt. of גרהוקא, carruca, καροῦχα, καῤῥοῦχα) a carriage used by persons of distinction (v. Sm. Ant. s. v.). Taan.20b ג׳ דדהבא a gilt carruca (aurea carruca, v. Sm. Ant. l. c.); Gitt.31b. B. Mets.73b מעייל להו בג׳ דרבא made them draw Rabas carriage. Ib. 85b ג׳ דר׳ חייא the carriage in which R. Ḥiya will rise to heaven.Pl. גּוּהַרְקֵי. Ib. בכולהו ג׳ Ms. H. (v. Rabb. D. S. a. l. note 90).